צוברי נ' מלון גולן מלונות כנרת בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

לפניי תביעת התובעת, ילידת 1954 ואחות במקצועה. זאת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה שארעה ביום 22.11.08 בשעה 14:15 לערך, עת החליקה ברחבה שבכניסה למלון גולן בטבריה (להלן: "המלון").

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 – מלון גולן מלונות כנרת בע"מ, שהינה החברה המנהלת, מפעילה ומחזיקה במלון (להלן: "הנתבעת"), וכן כנגד מבטחתה – הנתבעת 2 מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת"). [הנתבעת והמבטחת תקראנה לשם הקיצור להלן יחדיו "הנתבעות"].

על פי הנטען, במועד הנ"ל התובעת התארחה בבית המלון, ביחד עם עובדים נוספים של קופת חולים הכללית (להלן: "קופ"ח"). בשובה למלון, החליקה ברחבה שבכניסה, אבדה את שיווי משקלה ונפלה בעוצמה רבה על הרצפה (להלן: "התאונה"). על פי הנטען, בדיעבד התברר לתובעת כי התאונה נגרמה כתוצאה מהצטברות מים שנקוו בכניסה למלון, המשופעת קלות – כך נוצר מכשול מסוכן לעוברים ושבים.

לטענת הנתבעות, דין התביעה להידחות שכן המשטח היה תקין לחלוטין – הנתבעות נקטו בכל האמצעים האפשריים למניעת ההחלקה ו/או התאונה וכי התובעת נפלה ללא כל קשר לתנאי המקום, וללא כל קשר לאשם מצידן.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, ועל כן המל"ל הצטרף כתובע נוסף בגין דמי הפגיעה, הגמלאות הזמניות והמענק ששולמו על ידיו לתובעת בסך כולל של 133,114 ₪ לפי ערכם למועד פסק הדין.

פסק הדין ניתן לאחר שהובאו לפניי הראיות כדלקמן:

ראיות התובעת: תצהירי עדויותיהם הראשיות של התובעת, בעלה מר צדוק צוברי (להלן: "הבעל") וחברותיה לשעבר לעבודה בקופ"ח הגב' אונס חטיב (להלן: "אונס") והגב' אלינה מויסייב (להלן: "אלינה") .

ראיות הנתבעת: תצהיר עדותו הראשית ועדותו של החוקר מר שרון שרגא (להלן: "החוקר"), וחוות דעתו ועדותו של מר דוד אופיר מהנדס בניין (להלן: "אופיר").

כן הובאו לפניי חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים וחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט – ד"ר מ. פריטש (פרי) אורטופד. כמו כן, הובא לפניי תיעוד נוסף ושמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין בתום שמיעת הראיות.

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם נאמר אחרת.

תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות התובעת

אביא להלן את תמצית טענות התובעת:

הוכח כי התובעת החליקה בשל העובדה שהכניסה למלון הייתה רטובה עקב מי גשמים שירדו, כפי שאף אושר ע"י המלון במכתבו מיום התאונה. המים הצטברו בשל העדר כמות מספקת של פתחי ניקוז והם שגרמו לקרות התאונה;

עדותה של התובעת נתמכה בעדויותיהן של אונס ואלינה, שהינן עדות אובייקטיביות וחסרות כל עניין בתוצאות ההליך;

הנתבעת לא הביאה כל עדות מטעמה אודות מצבה של הכניסה למלון, תחזוקתה נכון למועד התאונה, וטענתה כי הונח שטיח למניעת החלקה נסתרה בראיות התובעת. רק לאחר התאונה הונח השטיח;

לא נסתרו עדויותיהן של התובעת והעדות כי לא הונחו פסים כנגד החלקה, או שלטים המזהירים מפניה;

חוות דעתו של אופיר נסמכת בעיקרה על דברים שמסר לו מנהל המלון, אשר בסופו של יום לא זומן לעדות ע"י הנתבעות. לכן עסקינן בעדות שמיעה בלבד שאינה קבילה;